טנג’יר

טנג’יר – עיר נמל בצפון מרוקו הממוקמת על מפרץ ג’יברלטר במרחק של 27 קמ’ מחופה הדרומי של ספרד.

השער לאפריקה – עיר קוסמופוליטית שהיתה למקום מפגש של דיפלומטים ומרגלים, הים התיכון עם האוקיינוס האטלנטי, או אם תרצו, המקום שבו המזרח נפגש עם המערב.

העיר היפהפייה והציורית הזאת היא עיר תיירות שוקקת חיים לה היסטוריה עשירה מאוד, שמתחילה עוד מהימים שהיתה נמל פיניקי, לפני כ-2,500 שנים, ומאוחר יותר הפכה לעיר קרתגית. במשך כ-500 שנים, עד המאה השישית לספירה שלטו הרומים בטינגיס (כפי שנקראה העיר בימים ההם). לאחר מכן נשלטה העיר לפרקי זמן קצרים יחסית, ע”י הונדאלים והביזנטים, עד הכיבוש הערבי במאה השביעית, ומשם עברה מיד ליד בין הספרדים והפורטוגזים, ואף הצרפתים היו שותפים לחגיגה.

ההיסטוריה העשירה של עיר קסומה זו ניכר בכל, בנמל, באדריכלות, בסמטאות, בלבוש ובקולינריה המקומית.

חוף הים היפהפה של העיר הוא מקום תוסס ומלא חיים ומהווה אבן שואבת לנופשים מרחבי אירופה. בקצה החוף במקום הקרוב ביותר לגיברלטר הנמצא כף ספרטל, חצי אי ועליו מגדלור.

בתי הקפה והמסעדות שלאורך החוף מעלים ריחות מזמינים, מטבח שהוא היתוך של תרבויות רבות ומגוונות. העיר העתיקה, הקרובה מאוד לחוף הים, מרתקת ומעניינת מאוד ומומלץ לסייר בסמטאותיה המתפתלות, השוק הגדול “גראנד סוקו” הוא חוויה בלתי נשכחת עם חנויות רבות ומגוונות, וכמוהן מגוון הסגנונות של הבתים, שמשמש עדות להיסטוריה של העיר רבת התרבויות ורבת המאהבים.

מומלץ לבקר ב-“פטיט סוקו” (השוק הקטן), מערות הרקולס, “פאלאס דה פראנס” ורחוב “ליברטה” העשיר בבתי הקפה, במסגד הגדול ובקסבה.

היסטוריה יהודית

עד שנות החמישים פעלו בעיר מוסדות יהודיים רבים, כגון בתי כנסת, בתי ספר לבנים ולבנות, בית חולים ובית יתומים. בתקופה זו העיר מנתה כ-15,000 יהודים עד גלי העלייה לישראל בשנות החמישים והשישים.