גרוש ספרד האירוע שנצרב עמוק כטראומטי בהיסטוריה היהודית, הסוף לתור הזהב, לתרבות והיצירה רוחנית. תור הזהב ששיאו במאה ה12 כשחצי האי האיברי תחת שליטת המוסלמים. היהודים בתקופת תור הזהב זכו לעצמאות, אוטונומיה והשתלבות בכל תחומי החיים ועמדות המפתח. החל מסוף המאה ה14 ובמהלך המאה ה15 האי האיברי נכבש ע”י הנוצרים שהחלו בתהליך של גזרות. האינקביזיציה היתה מתוות המדיניות וכל מי שנחשד בהתייהדות היה צפוי להעלאה על המוקד. מאה השנים שקדמו לגירוש משנת 1391 ועד 1492 היו שנים רוויות בשנאה, גזירות, שלילת העצמאות, הפקעת רכוש, שמד, פוגרומים ושריפה על המוקד. לגירוש מחצי האי האיברי היו ארבע נקודות זמן כרונולוגיות. 1492 גירוש יהודי ספרד, 1497 גירוש יהודי פורטוגל, 1498 גירוש ממלכת נווארה, 1502 גירוש המוסלמים. צו הגירוש נחתם ב31.3 ע”י המלך פרדיננד השני מאראגון ואשתו המלכה איזבלה מקסטיליה. ע”פ הצו עד 31.7 ז’ באב על כל היהודים לבחור בהתנצרות או גירוש מהממלכות. בהיעד רישום מדוייק מנעד האומדן בקרב החוקרים רחב מאוד. האומדנים מדברים על 70,000 עד 240,000 סך המגורשים. רבים נשארו לחיות בספרד כאנוסים “מראנוס”. האומדנים מעריכים שכיום 1:6 מתושבי ספרד זורם בעורקיהם דם יהודי. בתקופת הגרוש שלטו במרוקו השושלת הווטאסית. הסולטן שעמד בראש הממלכה מוחמד אל-שיח’, שהיה בין השליטים המעטים שהיו מוכנים לקלוט את המגורשים בארצם. בין ספרד למרוקו נכרתה ברית, מרוקו תקלוט את המגורשים ומנגד האימפריה הספרדית לא תכבוש את מרוקו. חשוב לציין שגם המוסלמים גורשו במקביל ליהודים מספרד. האומדנים מעריכים שבמרוקו נקלטו 20,000-40,000 ממגורשי ספרד. היהודים שנקלטו במרוקו התרכזו בשני חבלי ארץ. בקו הגבול הצפוני, מנגד לגיברלטר, לאורך רצועת החוף של מרוקו הספרדית מטנג’יר במערב ועד העיר הכחולה שפשואן. האיזור השני המערב הפנימי, רצועה שנמתחת מרבאט במערב ועד דבדו במזרח. ברצועה זאת נכללים: רבט, מקנס, פס, ספרו ודבדו. היהודים שגורשו ממרוקו התבדלו מהקהילה המקומית במראיהם, נוסח התפילה, מנהגיהם, הלכותיהם, חינוך, שפה, מטבח ובכל תחומי החיים. המגורשים דאגו לשמר את תרבותם ומורשתם בקנאות. הנישואים במאות ה16-17 התקיימו בין יוצאי ספרד בלבד, ס”ט. בכתובות נכתב עץ המשפחה מדור לדור עד השורשים בספרד. המגורשים הביאו איתם מתור הזהב של ספרד עושר תרבותי אינטלקטואליומקצועות הייחודיים: צורפות, סחר, ספסרות, ייננים, מלוים בריבית (מקצוע שנשחשב ככפירה) ובנקאים.

הקונפליקטים והחרמות בין היהודים הותיקים למגורשים לא אחרו לבוא, המגורשים שימרו את מנהגיהם העתיקים השונים בשפה, בפסיקה, שחיטה, תפילות, כתובות ובכל תחומי החיים. עד שבפס תוקנו 250 תקנות שמחייבות את שתי הקהילות לאחדות. ספר התקנות נכתב משנת 1494 התקנה הראשונה, האחרונה נכתבה בשנת 1750. בשנת 1698 נערכה הגירסה הראשונה לספר התקנות ע”י היעב”ץ, רבי יעקב אבן צור”. במקור הספר נכתב בלדינו ולאחר מכן תורגם ונחתם בעברית. בספר נכתבו: פסקי דין, הלכות, תקנות בכל תחומי החיים: חינוך. כשרות, חיי משפחה ומסחר. החל מהמאה ה18 המגורשים התפזרו בכל מרוקו והייחוד המאפיין טושטש עד כי התאייד.

17.12.1968 ספרד מכריזה בבית כנסת במדריד על ביטול הצו של גירוש ספרד. 476 שנים אחרי יציאת הו.