300 ק”מ מקזבלנקה זמן נסיעה כ 3 שעות

207 ק”מ מרבאט זמן נסיעה שעתיים ורבע

פאס היא העיר שהיא הכי הכי…

הכי אדוקה באסלאם, ייצרה הכי הרבה משכילים, יהודים ומוסלמים. העיר העתיקה הכי גדולה, הארמון הכי יפה במרוקו, הַמָּדְרַסָה הכי יפה, הרחובות הכי נקיים ומסודרים, השווקים הכי מסודרים. 

הפאסיין הם הכי…

הכי דייקנים, בעלי מלאכה הכי אומנים, הכי הדוקים באסלאם, הכי משכילים, 

יהודי פאס הם  הכי….

גאים במורשתם ומוצאם, נשיהם הכי יפות, ונודה על האמת גם הכי סנובים.

המטבח הכי..

סגנון הבישול האופייני של פאס נחשב להכי מעודן וגורמה במטבח המרוקאי. הפסטייה הפאסית מלכת המטבח המרוקאי הבלתי מעורערת, הבישול עם הנטייה למתוק מועשר בפירות יבשים, מאפיין הכי הרבה את החוויה הקולינארית הפאסית.

האנלוגיה שלנו לפאס היא המילה סימביוזה, דואט משלים ומפרה. סימביוזה בין תרבויות מוסלמית, יהודית, צרפתית וספרדית. סימביוזה בין דתות אסלאם ויהדות שדרו בכפיפה והיפרו זאת את זאת למרות הקונפליקטים. סימביוזה של השכלה, רפואה, מדע, רוח, מתימתיקה, לשון, מדע תורני יהודי, אסלאם. סימביוזה קולינארית, מטבח שמגשר בין הצרפתי, הספרדי והמוסלמי מרוקאי. סימביוזה של בעלי מלאכה הסדורים בעיר העתיקה. 

פאס, נחשבת כנושאת דגל הציויליזציה, מוסלמית ויהודית. נקראת “מהד אל-חצ’ארה אל מע’רבייה” -ערש התרבות של מרוקו-. העיר נקראה ע”ש המקוש (פאס בערבית) שנמצא בהנחת אבן הפינה בעת ייסודה על ידי השליט אדריס. בפאס נמצא המרכז האיסלאמי של מרוקו-ג’אמע אל-קראוויין-, הנחשב לאוניברסיטה הראשונה בעולם. פאס נמצאת בשוליו הצפוניים של רכס האטלס. במרכזה העיר העתיקה הגדולה בעולם, “פאס אל באלי”, נוסדה בשנת 789 ע”י אידריס השני. העיר העתיקה, היא מבוך אינסופי, 187 רובעים, חצויה לשני חלקים על ידי וואד פאס: “אל אנדלוס” עם האופי הספרדי, ו”אל קראויין”. עם האופי המוסלמי. העיר העתיקה מסודרת בהתאם לגילדות של בעלי המלאכה. בעיר העתיקה נמצאת המדרסה היפה ביותר במרוקו אבו עינאנייה. העיר העתיקה “החדשה” יותר הוקמה במאה ה-13 ונקראת “פאס אל ג’דיד”. במאה ה-20, בתקופת הפרוטקטורט, נוסדה ע”י הצרפתים ‘ויל נובל’ – העיר החדשה. הארמון של המלך בעיר החדשה נחשב ליפה מבין הארמונות במרוקו. פאס היתה העיר שהביאה לעולם את המתמטיקה ויסודות הרפואה העתיקה. היא גם ערש הדקדוק העברי שנוסד שם במאה העשירית, עיר הרוח, הדת וההשכלה של המגרב. ההיסטוריון המוסלמי אבן ח’לדון גר בפאס.

 מאז ייסודה ישבו בה יהודים. מרכז העולם הרוחני היהודי עבר במאה התשיעית מבבל לפאס. באמצע המאה ה-11 היתה בפס הקהילה היהודית הגדולה במרוקו, שגרו בסמוך למסגד אל-קראוויין. בתקופת שלטון אל מוואחדון הקהילה היהודית סבלה גזרות קשות ופרעות, בשנים 1146-1147 אולצו היהודים להתאסלם. במאה ה-13 הסולטאן המריני, אבו יוסף יעקב, הופך את העיר לבירת הממלכה. היהודים התגוררו בשכונת אל-פנדק-אל יהודי שלימים יהיה המלאח הראשון במרוקו שנוסד בשנת 1438. יש מספר גרסאות על מקור השם מלאח. ע”פ דעה אחת המלאח מוקם ברובע המסחרי של המלח או ביצה של מלח. ע”פ דעה נוספת היהודים אולצו ע”י הסולטן להמליח את ראשי המוצאים להורג לפני הצגתם בכיכר העיר, כחלק מהביזוי ליהודים. בשנת 1492 הגיעו לפאס מאנדלוסיה מרבית ממגורשי ספרד. החל מהמאה ה-16 הקהילה היהודית בפאס שגשגה, תקופת הרנסאנס של היהודים. בפאס צמחו מלומדים ורבנים מגדולי הפוסקים שהקנו לעיר מעמד של מרכז רוחני “ירושלים הקטנה”. המדקדק דונש בן לברט, הבלשן והפייטן רבי יהודה בן קוריש,(בעל ה-רסאלה), רבי יצחק אלפסי שנקרא ע”ש העיר, מחבר “ספר ההלכות”, והתלמוד הקטן, הבסיס של הפסיקה בכל הזמנים ושאלות ותשובות -שות”ים -.הרי”ף שחתם את תקופת ה”ראשונים”. בשנות ה-50 של המאה ה12 התגורר בפאס. ה”נשר הגדול”,הרמב”ם, עליו נאמר ממשה ועד משה לא קם כמשה. בית שעון המים הוא סמל ההיכר לביתו של הרמב”ם בעיר. בפאס גדלו והתחנכו גדולי רבני מרוקו. שושלת משפחות הרבנים: צרפתי, אבן דנאן, סירירו, בן-עטאר, מנסאנו, ישראל, בן נאים, אבן צור ומונסונייגו. השריד שנותר מהיהדות המפוארת הוא בית הכנסת אבן דנאן שבפאס במלאח, וכן צלאת אל-פאסיין, שהוכרו כאתרי מורשת עולמיים על ידי אונסקו. כיום חיים בפאס עשרות בודדות של יהודים. בפאס נמצא המקום הקדוש ביותר לעולם המוסלמי של מרוקו, אליו מותרת הכניסה למוסלמים בלבד, זאווית מולאי אידריס השני, וכן זאוויות רבות אחרות.

בתחילת המאה ה-20, במקביל לתקופת הפרוטקטורט, קמה מחאה לאומנית שהפכה לפוגרום מוסלמי ביהודים. רכוש הקהילה נבזז ונשרף וכ-45 יהודים נהרגו על קידוש השם ומאות נפצעו.

החינוך היהודי בפאס נחלק לשני אסכולות, רשת תלמודי תורה “אם הבנים” ולצידם רשת אליאנס שהוקמה על ידי כי”ח. בקהילה פעלו מוסדות צדקה וסעד רבים. “קופת רחל אמנו” תרומות עבור יהודי ירושלים, קק”ל, “ביקור חולים” סעד, תרופות ותמיכה בחולים. קופת גמ”ח ע”ש “רבי שמעון בר יוחאי”.  בפאס נבטה האגודה הציונית הראשונה במרוקו “חיבת ציון” שרבני העיר היו חברים בה.

העיר פאס, אתריה ומוסדותיה הוכרו על ידי אונסקו כאתרי מורשת תרבות עולמיים. 

בשנת 1931 נמנו בפאס 10,496 יהודים

בשנת 1947 נמנו בפס 22,484 יהודים