מרקש בדומה לפס ומקנס זכתה להיקרא גם ‘ירושלים הקטנה.

בתחילת המאה ה20 עד לאחר מלחמת העולם השנייה במרקש היתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר במרוקו. במפקד שהתקיים בשנת 1936-7 נמנו במרקש 25,646 יהודים. בתקופה זאת נמנו הצלאח 35 בתי כנסת שרובם היו בדירות שהוקדשו לכך. לאחר מכן החלה הגירת יהודים רבים אל קזבלנקה, מתוך רצון להשתדרג בעיר המתפתחת ולהיות קרוב אל שער העלייה לישראל.

כיום נותרו במרקש כ180 יהודים, רובם מתגוררים בעיר החדשה נובו וייל או גליז בלשון העם.

במרקש כיום נותרו שתי בתי כנסיות פעילים. העיקרי בית אל בגליז והוותיק יותר בית כנסת של המגורשים ‘סלאת אל עזמה’ במלאח שנוסד ע”י ר’ יצחק דלויה. תיירים מישראל המגיעים למרקש הם התיגבור החיוני לקיום מניין בשבת בבית הכנסת של המגורשים, ללא תיירים לא תמיד מתקיים שם מניין. בחצר בית הכנסת מיצגים, מוזיאון פתוח, עם תמונות ותיעוד של חיי הקהילה במלאח בתחילת המאה ה20.

שורשי יהדות מרקש הם החל מייסודה העל ידי יוסוף בן תאשפין מייסד העיר בשנת 1062, שושלת המוראביטון. בשנת 1147 העיר נחרבה ע”י המוואחדים ונבנתה שוב בשנת 1232. אולם, פריחתה החלה עם הגעת הכל של מגורשי ספרד בשנת 1492 ו5 שנים מאוחר יותר מפורטוגל. בשנת 1557 בפקודת הסולטאן רוכזו היהודים במלאח. בשנת 1558 מתו יותר ממחצית יהודי העיר, 7500  במגיפה. המאה ה16 התאפיינה בפריחה ושגשוג של יהודי העיר ששימשו כרופאים, יועצים, שגרירים ובקאים. בתחילת המאה ה17 שימש יהודי כמושל העיר. בשנת 1675 נערכו פרעות ביהודים נקמת דם השליט על תמיכה במרד שיזם בן דודו. באופן יחסי לשאר הקהילות היהודיות במאה ה18 יהודי העיר מרקש זכו להגנה וצמיחה תוך שילובם במסחר. בקרב יהודי מרקש פרחה  ה’קבלה’ ולימוד הזוהר היו עיקר הלימוד. בישיבות שפרחו בעיר פעלו תלמידי חכמים ומקובלים, ר’ אברהם קורקוס, ותלמידו ר’ אברהם פינטו, ר’ שלמה עמר, ר’ אברהם אזולאי, ר’ שלום בוזגלו, ר’ חניניה הכהן, ר’ מרדכי בן עטר, ר’ יצחק קוריאס, ר’ פנחס הכהן, ר’ יוסף שושנה, ר’ מסעוד בן מוחא, ר’ דוד צבאח, ר’ שלמה בן תאמצות, ר’ מרדכי צרפתי, ר’ חיים קורקוס, ר’ עזיז אילוק, ר’ אלעזר הלוי..

החינוך היהודי במרקש

בחצי הראשון של המאה ה20 מוסדות החינוך היהודים היו:

חדר תלמוד תורה תורני. ואוהל יצחק של חב”ד.

אליאנס בתי ספר של רשתת כי”ח

בית הספר החקלאי היהודי היחידי במרוקו

תנועות הנוער שפעלו במרקש היו Les Louvetaux, Les Kadests, Les Eclaieurs

בחופשות הקיץ פעל מפעל הקייטנות וילדי מרקש יצאו לאסאווירה, מוגדור ואיפראן.

המלאח היהודי שופץ בהשקעה של 16 מיליון יורו בשנים 2017-2018. שמות הרחוב מהתקופה היהודית שוחזרו ושומרו.