דמנאת, עיר בשיפולי האטלס הגבוה, 110 ק”מ ממרקש, כשעתיים נסיעה. העיר דמנאת היא נקודת מוצא לטיול בהרי האטלס ולמפלי אוזוד, הנופים סביבה יפהפיים והבוסתנים מוריקים. תופעת הטבע המעניינת הגשר היבשתי אימיני פרי Iminifery בפאתי העיר מקום בו מפת אפריקה ניבטת בתוך מערת קשת ופניו אל נשיא סוריה חאפז אל אסאד טבועות בסלע באופן טבעי. ועמק הדינוזאורים בו נמצאו שרידים ומאובנים המעידים שבמקום היתה מושבתם.
דמנאת נוסדה בשנת 1060, יהודים התגוררו בה משנת 1100, עיר שבה התקיימה קהילה יהודית חשובה. בתום מלחמת העולם השנייה נמנו בה כ-3000 יהודים. העיר שוכנת בגובה 1000 מ’ באיזור שופע מטעי זית וכרמים. נקראה בכתובים של מסמכים דתיים כ”צור מוסא” ע”ש החכם משה בן ישי. בעקבות הפרעות שהיו בשנת 1887 נבנה המלאח ע”י הסולטאן חסן הראשון, הבנייה הושלמה בשנת 1893. בתחילת המאה ה-20, בתקופת הפרוטקטורט היו בדמנאת שבעה בתי כנסת. יהודי דמנאת מיוחסים ברובם ליוצאי גירוש ספרד. בית הכנסת המרכזי נקרא “אלג’מעה אמוריסקוס” בית הכנסת של מגורשי ספרד האנוסים. לאחר מותו של הסולטאן חסן הראשון בשנת 1894 נערכו פרעות ביהודי דמנאת ארבע בתי כנסת נשרפו ונבזזו. מדמנאת יצא הרב מרדכי עטייה מחבר “מר דרור” ביאור על התלמוד. הרב לוי אביטבול נולד וגדל בדמנאת, משם עלה לחברון, חזר למרוקו כשד”ר לאסוף תרומות עבור יהודי חברון. בבית הקברות היהודי של דמנאת ישנה חלקה של גדולי הגמרא – “מוואלין דל גמרא”, ע”פ מסורת יהודי דמנאת התפילה בבית העלמין מחוללת נסים.
קליטתם של יהודי דמנאת בארץ ישראל היתה מלווה בפרובוקציה של מפא”י וקליה בכח הזרוע. בשנת 155 עלו 600 מיהודי דמנאת. במרוקו הובטחו להם שני תנאים, קליטה בישוב דתי, קליטה בערי המרכז ולא בפריפריה. בהגיעם לחיפה הופרו ההבטחות, למרות המחאה, בליווי כח משטרתי נאלצו יהודי דמנאת לעבור לערי הפריפריה ולערי הפיתוח. המאבק של יהודי דמנאת לקיום ההבטחות זכה לחשיפה תקשורתית.